בס"ד
שמי תהילה, חבדניקית ממרכז הארץ, בת 48, אמא ל 9 ילדים, הבן השביעי , יוסף יצחק, (כיום בן 6) מאובחן עם תסמונת דאון. במקצועי אני מטפלת מקצועית מזה 20 שנה, בעלת תואר שני. את אלה הכרתי כאשר יוסף יצחק היה בן 4. באותה תקופה יוסף יצחק היה בחינוך המיוחד . מבחינת התפקוד ההתפתחות הייתה מאד איטית ועם פערים מאד משמעותיים לבני גילו בגן המיוחד. המבנה הגופני של יוסף יצחק מאד היופטוני, דבר שהתבטא בהליכה מוזרה (רק בגיל שלוש וחצי החל ללכת) ועם יכולות מוטוריות מאד מוגבלות.
יוסף יצחק היה סגור בתוך עולם פנימי, כמעט ללא עיניין וקשר עין עם הסביבה, אפילו עם אמא, (רק עם דמות מטפלת קרובה), כמו "קיר זכוכית" שמפריד בינו לבין הקרובים לו. משחק מונוטוני עם חזרתיות בתנועה, מתרוצץ ולא קשוב. הוא אף הופנה לאבחון בשל חשד להפרעת תקשורת מישנית.
יכולת התקשורת שלו היו מאד מוגבלות. יכולת ההגיה היתה מאד קשה, ולכן לא הוציא הגה מהפה.
היו לו בעיות קשות ביותר נוספות.. עפ"י האבחון תפקודו נמצא ברמת פיגור בינוני.
אל המטפלת ההוליסטית גב' אלה שביט הגעתי לאחר המלצה חמה של קרובת משפחה שספרה על תוצאות מרשימות בתיפקוד שיש לאור הטיפולים של אלה שביט. כהורים שהילד הוא כל מעינם, מידית קבענו תור לטיפול. בקר למחרת הטיפול בעלי צעק בתמיהה: "תהילה, יוסף יצחק מדבר". לא מאמינה למשמע אזני, עזבתי את הכל ורצתי לחזות בתופעה הניסית: יוסף יצחק יודע לספור . בעלי אמר את ההברה הראשונה של המספר והוא השלים מאחד עד עשר. אשרי המאמין. מלאי חדוה ותקוה המשכנו ללכת ברצף לטיפולים. בכל טיפול נחשפנו לידע רחב מעולמות תוכן שונים ושיטות עבודה שונות שאלה מפתחת בעצמה לאור תורת החסידות ובחיבור אל עולם המדע. כל מיפגש טיפולי היתה חויה חדשה ומפעימה. כמטפלת מאד התרשמתי מהאישיות המסורה והאוהבת עד בלי די, מהמקצועיות, מהעומק, מהידע, ומהאופקים הרחבים. לאחר כל מיפגש ניכר היה קפיצת התפתחות. יוסף יצחק גלה יותר ויותר יכולות גם מבחינה קוגנטיבית וגם מבחינת תפקודית. צות הגן היהה נפעם: יוסף יצחק מזהה את כל הילדים בגן, יוסף יצחק מבטא יותר עיניין חברתי, מיבנה הגוף שלו התחזק והשתנה, יכולת היציבה שלו השתפרה. וכך עוד התקדמות ועוד התקדמות. לעיתים זריעת זרעים התקדמויות קלות ולעיתים קפיצות התפתחות. במבט לאחור עברנו כברת דרך התפתחותית מאד משמעותית. הילד נפתח וכבר נשללה האפשרות להפרעת תקשורת משנית.
בסוף שנת הלימודים החלטנו שאנו רוצים לשלב אותו במסגרת רגילה של גן חבד. היה זה צעד נועז, לאור הפערים שעדין היו. אבל הטיפולים של אלה שביט מאד חזקו את האמון שלנו כהורים בילד. למרות ההמלצות של הצוות הטיפולי, החלטנו ללכת על זה. היום, ברוך השם, אנחנו בסוף השנה הראשונה של שילוב. ולמרות שיש ליוסף יצחק עוד כברת דרך מאוד ארוכה לעבור, תהליך השילוב שלו מאד מוצלח: הוא מכיר את כללי הגן (אם כי לא תמיד נענה להם), מכיר את כל הילדים בגן, מתעניין בהם, מחקה אותם, כשה מתפאשר גם מתפתח גם משחק חברתי , אם כי עדין מוגבל, בהתאם ליכולות שלאט לאט מתפתחות. הוא מאד אהוב על ידי הילדים וגם על ידי הצוות, אמירות שנאמרות על ידי הצוות ומסבות לנו הרבה נחת: "יוסף יצחק מאיר את הגן", הוא משתתף בחוגים דרמה וריתמוסיקה, נהנה מפעילויות הגן, אוהב מאד את התפילה, שמח מאד שנקרא להיות חזן (בעיקר התבטא בתנועות), ותפקד באופן מושלם כאבא של שבת (סדר קידוש, נטילת ידים, וחלק למשתתפים לחם). זה נכון שהוא עדין מתקשה לשבת משך כל הריכוז, אבל ניכר שיפור מיום ליום. אנחנו זוקפים את כל תהליך הצמיחה הזה להתמדה בטיפולים אצל אלה שביט. אנחנו יודעים כי עוד כברת דרך התפתחותית ארוכה לפנינו, אבל אנחנו נסוכים באמונה וביטחון , שביחד עם אלה שביט נסיר לאט לאט את החסימות ונגלה את מלוא היכולות של הילד, גם הקוגנטיביות וגם התפקודיות.
תודה להשם על המתנה הגדולה שזיכית אותנו בילד מדהים ובשליחת השם מסורה ונאמנה.
תהילה
תהילה